פרק 8:"המשחק הראשון נגמר - עכשיו צריך לנהל מועדון"

הייתה אופוריה ושמחה מטורפת אחרי המשחק ביהוד, אבל אין באמת זמן ליהנות, כבר למחרת הראש עבר לדבר הבא - משחק הבית הראשון. לנצח משחק זה קשה, אבל לארגן משחק זה לא פחות מסובך. עוד לפני שמישהו בכלל בועט בכדור, צריך לפתור אינסוף דברים. לקבוע תאריך, למצוא שעה שמתאימה גם לנו, גם לקבוצה היריבה וגם המגרש פנוי, לוודא שרוב השחקנים בכלל יכולים להגיע, וכשכבר יש תאריך העבודה רק מתחילה. צריך להזמין שופטים, לתאם אבטחה, לדבר עם המשטרה, להקים עמדות למרצ', עמדה לעשיית חברות בעמותה, למצוא מערכת כריזה, לדאוג למכירת כרטיסים, לחשוב איך סורקים אותם, ומי בכלל יפעיל את כל הדבר הזה? צריכים להבין, בליגה ג' אין מחלקת תפעול, אין מחלקת שיווק, אין מחלקת אירועים, יש אותנו. ובזמן שאנחנו מתכננים את המשחק הבא, צריכים גם להמשיך לנהל את המועדון בכל החזיתות. זה לא רק קבוצת כדורגל, יש פה עמותה, תקנון, אסיפה ראשונה, ועדת ביקורת, פרוטוקולים…דברים שמעולם לא חשבתי שאשב ללמוד. לשמחתינו, דור לבה, אוהד הקבוצה ועורך דין, מלווה אותנו כמעט בכל צעד . בלי אנשים כאלה מסביב, בלי אוהדים שבאמת אכפת להם - אני באמת לא יודע איך היינו מצליחים. ובין כל זה כל הזמן יש עוד פגישות: עם ספונסרים, עם ראש העיר, עם שחקני עבר, עם שחקני חיזוק, עם מנהל המגרש, עוד רעיון שרוצים להוציא לפועל, עוד בעיה שקופצת, וכמובן עוד ניסיון למצוא כסף. ואז מגיעה עוד מכה קטנה, דני פרדה, אחד השחקנים הראשונים שהאמינו בפרויקט, מודיע שהוא עוזב. אחד האנשים שהיה איתו חיבור טבעי מההתחלה, אבל העסק שלו דורש ממנו את כל תשומת הלב, והוא מחליט לעצור.אנחנו מתבאסים אבל גם מבינים, זאת המציאות של ליגה ג'. ואז… קצת אחרי חצות, יום לפני ערב ראש השנה, בדיוק מסיימים אימון, מגיע מייל מההתאחדות: ״כל השחקנים שעשו בדיקות רפואיות אצל רופא מסוים...פסולים״, וכמובן שאצלנו חלק משמעותי מהשחקנים עשו את הבדיקות הרפאויות אצל אותו הרופא. אני קורא את המייל ולא באמת מבין מה אני קורא, עוד כמה ימים יש לנו משחק מול השקמה, אחת הקבוצות החזקות בליגה. איך בדיוק מעבירים עכשיו סגל שלם בדיקות רפואיות ועוד בערב חג? למחרת בבוקר מתחילים להתברר הפרטים, מסתבר שאנחנו לא לבד וכל הקבוצות באזור באותה הבעיה. מצד אחד, יש הקלה זה לא רק אנחנו. מצד שני אנחנו צריכים למצוא פתרון כי עוד כמה ימים יש משחק. בסוף המשחק נדחה אבל אנחנו כבר לא מסוגלים לחכות. מיד מתחילים לחפש מכונים חדשים, לקבוע תורים ולסדר לכל השחקנים בדיקות מחדש. אני זוכר שחשבתי לעצמי באותם ימים: ״עוד לא באמת התחלנו את העונה וכבר הספקנו לא להיות משובצים לגביע, להילחם על הרישום להתאחדות, ולהתעורר למשבר רפואי שמאיים לדחות משחק - אם אלה רק השבועות הראשונים...לאן הדבר הזה עוד יכול להתפתח?"